עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי כמובן להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה כנפגע עבודה ובהמשך לקביעת דרגת נכות מעבודה , ללא כל קשר לשאלה מי אשם בתאונה.
בנוסף על כך בפעמים רבות קיימת לעובד אפשרות לתבוע גם את המעסיק ו/או את חברת הביטוח המבטחת את המעסיק בפוליסת חבות מעבידים, בגין הנזק שנגרם לו, אולם במקרה זה על העובד הנטל להוכיח כי האשם לתאונה רובץ על כתפי המעסיק.
התביעה כנגד המעסיק, לא באה כתחליף לתביעה מול המוסד לביטוח לאומי אלא בנוסף אליה , אולם העובד לא יקבל פיצוי כפול (גם מהמעסיק וגם מהביטוח הלאומי), ומהפיצויים שיקבל במסגרת תביעתו כנגד המעסיק, יקוזזו התגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי.
בתביעות נזיקין כנגד מעסיק אנחנו נשענים על הוראות פקודת הנזיקין כאשר קיימות 2 עוולות עיקריות שמכוחן קמה לעובד עילת התביעה :
- העוולה העיקרית הינה עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35 – 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ”ח – 1968 (להלן: “הפקודה”).
על מנת לתבוע לפי עוולה זו על העובד להוכיח כי המעסיק ביצע מעשה ו/או מחדל שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות כגון : לא סיפק לעובד כלי עבודה ו/או ציוד מתאימים לביצוע העבודה, הנהיג שיטות עבודה לא ראויות ו/או מיושנות, סיפק לעובד ציוד לא תקין, לא הדריך אותו כראוי כיצד עליו לבצע את תפקידו בביטחה, לא הסדיר נוהל לביצוע העבודה ו/או לא וידא כי הנוהל מיושם, לא סיפק לעובד אמצעי מיגון כגון: כפפות, משקפי מגן וכיוצ”ב. - עוולה נוספת הינה הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין אשר מחייבת קיומם של מספר תנאים:
- קיימת חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק: לדוגמא- פקודת הבטיחות בעבודה, חוק ארגון הפיקוח על עבודה.
- החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק;
- המזיק הפר את החובה המוטלת עליו;
- ההפרה גרמה לניזוק לנזק;
- הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק.
כאשר העובד מראה כי התקיימו התנאים המנויים לעיל, הרי שיש באפשרותו לתבוע את מעסיקו גם בשל עוולה זו.
דוגמאות לתביעות רשלנות מעסיק שטופלו במשרדנו:
- אדם שעבד כקצב בסופרמרקט “יוחננוף”, נדרש במהלך עבודתו לבצע חיתוך של נתח בשר גדול. במהלך ביצוע פעולת החיתוך החליקה לפתע כף ידו של התובע מהסכין לפנים וכתוצאה מכך נגרם לו חתך עמוק באצבע 2 של ידו הימנית.
בכתב התביעה הדגשנו את רשלנותו של המעסיק כאשר לא הנהיג הוראות בטיחות בעבודה לצורך חיתוך בשר ובכלל ובאשר לחיתוך נתחי בשר גדולים בפרט ולא דאג לקיום נהלי הבטיחות בעבודה, כמו כן לא סיפק לעובד אמצעי הגנה כלשהם למניעת התאונה ובכלל זה לא סיפק כפפת ברזל, אשר יכולה הייתה למנוע את התאונה.
בסופו של ההליך קיבל העובד פיצוי משמעותי מהמעסיק בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי.
- עובד איבד את האצבע ה – II של כף ידו השמאלית שנחתכה ממכונת ליטוש של מתכת – משרדנו טען והוכיח כי המעסיק התרשל עת התיר שימוש במכונה לא מגודרת כנדרש וכן לעניין שיטת העבודה שהנהיג והעובד זכה לפיצוי משמעותי מהמעסיק בנוסף על תגמולים שקיבל מהביטוח מהלאומי.
- אדם שעבד כפועל ייצור במפעל רהיטים, נדרש להעביר עגלה שעליה מס’ רב של דלתות עץ וזאת במתחם עבודתו לצורך המשך טיפול בדלתות. במהלך העברת הדלתות ותוך אחיזה במוטות מצידי העגלה, נשבר לפתע מוט החיבור העליון של העגלה אשר עשוי ברזל וזה פגע בראשו של העובד והפילו לאחור על הארץ. כתוצאה מכך נגרם לו שבר בעמוד השדרה.
משרדנו הוכיח כי המעסיק התרשל כאשר סיפק לעובד עגלה שאינה מחוזקת דיה לנשיאת משקלים כבדים והוא קיבל פיצוי משמעותי מהמעסיק בנוסף לתגמולי הביטוח הלאומי.
חשוב להדגיש כי במקרים רבים קיים קשר הדוק בין אחוזי הנכות שקובע המוסד לביטוח לאומי לבין הפיצויים שיכול העובד לקבל מן המעסיק וחברת הביטוח או האדם שגרם לתאונה. על כן, המלצתנו לעובד שנפגע במהלך עבודתו לפנות לקבלת יעוץ משפטי עוד טרם הגשת תביעה לביטוח לאומי בכדי לקבל הנחיות גם בהליכים מול הביטוח הלאומי.
פנו אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי ללא צורך בהתחייבות מראש ונשמח לעמוד לשירותכם.