עורך דין תאונות דרכים באשדוד

מי משלם את הפיצוי

לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המשתמש ברכב מנועי חייב לפצות את מי שנפגע בתאונת דרכים שבה הרכב מעורב (סעיף 2), והזכאות אינה תלויה בשאלה מי אשם בתאונה. בדרך כלל התביעה מוגשת נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.

כשמעורבים כמה כלי רכב, כל נוהג אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע ברכב שלו. הולך רגל שנפגע בתאונה שבה היו מעורבים כמה כלי רכב יכול לתבוע מכל אחד מהנוהגים, והם מתחלקים ביניהם בנטל בחלקים שווים (סעיף 3).

מי אינו זכאי לפיצוי לפי החוק

החוק מונה מקרים שבהם הנפגע אינו זכאי לפיצוי: מי שגרם לתאונה במתכוון; מי שנהג ברכב בלי רשות, או נסע בו ביודעו זאת; מי שנהג בלי רישיון נהיגה, למעט רישיון שפקע בגלל אגרה שלא שולמה או הגבלה של ההוצאה לפועל; מי שהרכב שימש לו לביצוע פשע; ומי שנהג בלי ביטוח חובה או כשהביטוח לא כיסה את השימוש ברכב (סעיף 7).

כשהנוהג האחראי אינו ידוע, או שאין לו ביטוח שמכסה את החבות, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית) מפצה את מי שזכאי לפיצוי לפי החוק (סעיף 12).

ממה מורכב הפיצוי

על הפיצוי חלים כללי פקודת הנזיקין, עם מגבלות שקבע החוק: הפסד השתכרות ואובדן כושר השתכרות מחושבים לפי הכנסה של עד שלוש פעמים השכר הממוצע במשק, והפיצוי על נזק שאינו נזק ממון, כאב וסבל, מחושב לפי תקנות ועד סכום מרבי שצמוד למדד (סעיף 4).

בפועל נבחנים בין היתר אחוזי הנכות הרפואית והתפקודית, ימי האשפוז, הגיל, ההכנסה לפני התאונה, הוצאות רפואיות ונסיעות, ועזרה של אחרים שנדרשה בגלל הפגיעה.

נכות רפואית ומומחים

בתביעה לפי החוק בית המשפט ממנה מומחה רפואי שמחווה דעה על הנכות. בעלי הדין רשאים לחקור אותו ולשלוח לו שאלות הבהרה, אבל אינם מביאים מומחה נוסף לאותו עניין אלא ברשות בית המשפט (סעיף 6א).

אם דרגת נכות כבר נקבעה לפי דין אחר בשל אותה תאונה, למשל בוועדה רפואית של הביטוח הלאומי כשהתאונה היא גם תאונת עבודה, הקביעה מחייבת גם בתביעה. בית המשפט רשאי להתיר לסתור אותה רק מטעמים מיוחדים (סעיף 6ב). לכן ההליך בביטוח הלאומי משפיע ישירות על תביעת הפיצויים.

תשלומים תכופים לפני סיום התביעה

מי שחייב בפיצויים משלם, כחלק מהם, תוך 60 ימים מקבלת דרישה בכתב: הוצאות ריפוי ואשפוז, ותשלומים חודשיים לצורכי ריפוי, סיעוד ומחיה של הנפגע ושל מי שפרנסתם עליו, עד ההחלטה הסופית בתביעה (סעיף 5).

מועדים

תביעה לפי החוק מתיישנת בדרך כלל אחרי שבע שנים מהתאונה (סעיף 5 לחוק ההתיישנות), והתקופה שבה הנפגע היה קטין, לפני גיל 18, אינה נמנית (סעיף 10). כשהתאונה הייתה בדרך לעבודה או במהלכה, תביעה לגמלה בביטוח הלאומי מוגשת בדרך כלל תוך 12 חודשים, וסכום הגמלה שהמוסד חייב לשלם מופחת מהפיצויים (סעיפים 296 ו־328א לחוק הביטוח הלאומי).