עורך דין תאונות עבודה באשדוד
ייצוג נפגעי תאונות עבודה בשני המסלולים: תביעה לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי ותביעת נזיקין נגד המעסיק או נגד האחראי לתאונה.
ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, עם צוות המשרד באשדוד.
נפגעתי בעבודה. את מי תובעים: את הביטוח הלאומי, את המעסיק, או את שניהם?
את שניהם, כאשר התאונה נגרמה ברשלנות המעסיק. התביעה למוסד לביטוח לאומי אינה מותנית באשם, והיא מוגשת בכל מקרה. תביעת הנזיקין נגד המעסיק באה נוסף עליה ואינה מחליפה אותה. הגמלאות מנוכות מהפיצויים, ולכן העובד אינו מקבל פיצוי כפול (סעיף 82 לפקודת הנזיקין).
עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, בלי קשר לשאלה מי אשם בתאונה. כאשר התאונה נגרמה ברשלנות המעסיק, עומדת לו גם תביעת נזיקין נגד המעסיק ונגד חברת הביטוח שביטחה אותו בפוליסת חבות מעבידים.
המשרד מייצג נפגעי עבודה בשני המסלולים: בהכרה בפגיעה ובוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, ובתביעה נגד המעסיק בבית המשפט.
במה אנחנו מטפלים
- הכרה בתאונה כפגיעה בעבודה
- דמי פגיעה
- דרגת נכות מעבודה והוועדות הרפואיות
- תביעת נזיקין נגד המעסיק
- תביעה נגד קבלן ראשי או צד שלישי
- תאונות באתרי בנייה
- תאונות בדרך לעבודה
- מחלות מקצוע ומיקרוטראומה
מה חשוב לדעת
ביטוח לאומי ותביעה נגד המעסיק: שני מסלולים
המסלול הראשון הוא תביעה לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה (סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי), והזכאות לגמלאות אינה מותנית באשמו של המעסיק.
המסלול השני הוא תביעת נזיקין נגד המעסיק. בתביעה זו על העובד להוכיח שהמעסיק התרשל או הפר חובה חקוקה, ושהדבר גרם לנזק (סעיפים 35, 36 ו־63 לפקודת הנזיקין).
התביעה נגד המעסיק אינה באה במקום התביעה למוסד לביטוח לאומי אלא נוסף עליה. העובד אינו מקבל פיצוי כפול: מהפיצויים שחייב המעסיק מנוכות הגמלאות (סעיף 82 לפקודת הנזיקין).
| המוסד לביטוח לאומי | תביעת נזיקין נגד המעסיק | |
|---|---|---|
| מה יש להוכיח | שהתאונה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה | שהמעסיק התרשל או הפר חובה חקוקה, ושהדבר גרם לנזק |
| אשם המעסיק | אינו תנאי לזכאות | תנאי לחיוב בפיצויים |
| מה משולם | דמי פגיעה, קצבת נכות או מענק, ריפוי ושיקום | פיצויים על הפסדי השתכרות, הוצאות, עזרת הזולת, כאב וסבל |
| המועד להגשה | 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה | שבע שנים מיום התאונה |
| היכן מתבררת | בסניף המוסד לביטוח לאומי, ובמחלוקת בבית הדין האזורי לעבודה | בבית משפט השלום או בבית המשפט המחוזי, לפי סכום התביעה |
הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי
דמי פגיעה משולמים בעד התקופה שבה הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעה, ולכל היותר בעד 13 שבועות (סעיף 92 לחוק הביטוח הלאומי). שיעורם שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל (סעיף 97), ועד 1,314.25 ש״ח ליום, נכון ל־1.1.2026.
נותרה נכות בתום תקופת דמי הפגיעה, דרגתה נקבעת בידי רופא או ועדה רפואית (סעיף 118). בדרגת נכות יציבה של 20% ומעלה משולמת קצבה חודשית. בדרגה יציבה של 9% ומעלה ופחות מ־20% משולם מענק חד־פעמי בסכום של 43 קצבאות חודשיות (סעיפים 104 ו־107).
מתי קמה עילת תביעה נגד המעסיק
עוולת הרשלנות קבועה בסעיפים 35 ו־36 לפקודת הנזיקין. מעסיק מתרשל כאשר הוא עושה מעשה שמעסיק סביר לא היה עושה באותן נסיבות, או נמנע ממעשה שמעסיק סביר היה עושה, כדלקמן:
- אינו מספק לעובד כלי עבודה וציוד מתאימים ותקינים
- מנהיג שיטת עבודה שאינה בטוחה
- אינו מדריך את העובד כיצד לבצע את עבודתו בבטחה
- אינו קובע נוהל עבודה, או אינו מוודא שהנוהל מקוים
- אינו מספק אמצעי מיגון, כגון כפפות ומשקפי מגן
העילה השנייה היא הפרת חובה חקוקה (סעיף 63). חובות הבטיחות במקום העבודה קבועות בחקיקה, ובהן אלה:
- למסור לעובד מידע על הסיכונים במקום העבודה ולהדריך אותו לפחות אחת לשנה (תקנות 2 ו־3 לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים))
- לספק לעובד ציוד מגן אישי ולפקח על השימוש בו (תקנה 3 לתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי))
- לגדר לבטח כל חלק מסוכן במכונות שבמפעל (סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה)
הפרה של חובה כזו מקימה עילת תביעה כאשר החיקוק נועד להגנת העובד, וההפרה גרמה לו נזק מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק (סעיף 63(א)).
מקרים שטופלו במשרד
קצב ברשת סופרמרקטים נדרש לחתוך נתח בשר גדול. כף ידו החליקה מהסכין, ונגרם לו חתך עמוק באצבע. בכתב התביעה הדגשנו שהמעסיק לא הנהיג הוראות בטיחות לחיתוך בשר ולא סיפק לעובד כפפת ברזל, שיכולה הייתה למנוע את התאונה.
עובד איבד אצבע בכף ידו השמאלית במכונת ליטוש של מתכת. משרדנו הוכיח שהמעסיק התרשל כשהתיר שימוש במכונה שלא גודרה כנדרש, וכן בשיטת העבודה שהנהיג.
פועל ייצור במפעל רהיטים העביר עגלה עמוסה בדלתות עץ. מוט החיבור העליון של העגלה נשבר, פגע בראשו והפילו לאחור, ונגרם לו שבר בעמוד השדרה. משרדנו הוכיח שהמעסיק סיפק עגלה שאינה מחוזקת דיה לנשיאת משקל כבד.
בשלושת המקרים קיבלו העובדים פיצוי מהמעסיק, נוסף על הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי.
כיצד מנוכות הגמלאות מהפיצויים
מהפיצויים שחייב המעסיק מנוכה השווי הכספי של הגמלאות שהמוסד לביטוח לאומי שילם ושעתיד לשלם בשל אותה תאונה (סעיף 82 לפקודת הנזיקין). קצבה חודשית מחושבת לצורך זה כסכום מהוון אחד.
לדוגמה, בסכומים שנבחרו להמחשה בלבד:
- הנזק שנקבע בתביעה נגד המעסיק: 600,000 ש״ח
- שווי הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי: 250,000 ש״ח
- הסכום שהמעסיק חייב בו: 350,000 ש״ח
עלה שווי הגמלאות על הנזק שנקבע, לא נותרת יתרה שהמעסיק חייב בה.
כשהאחראי לתאונה אינו המעסיק
יש שהאחראי לתאונה הוא צד שלישי: קבלן ראשי באתר בנייה, המחזיק במקום שבו בוצעה העבודה או יצרן של מכונה פגומה. המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מצד שלישי כזה פיצוי על הגמלאות ששילם ושעתיד לשלם (סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי).
בתביעה נגד צד שלישי שמור לנפגע חלק מהפיצויים. נפגע שתבע את הצד השלישי והודיע על כך למוסד לביטוח לאומי בדואר רשום זכאי ל־25% לפחות מסך הפיצויים שנפסקו, גם כאשר שווי הגמלאות עולה על 75% מהם (סעיף 330).
תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים, כגון תאונה בדרך לעבודה, מזכה בפיצויים ממבטח הרכב לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בלי צורך להוכיח אשם.
המועדים להגשת התביעות
תביעה לגמלה מוגשת למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה (סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי).
איחור בתביעה למענק נכות מעבודה מפחית את המענק: בעד כל חודש של איחור מעבר ל־12 החודשים מופחת מהמענק סכום השווה לקצבה חודשית (סעיף 107(א)).
תביעת הנזיקין נגד המעסיק מתיישנת בתום שבע שנים מיום התאונה (סעיף 5 לחוק ההתיישנות).
לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי
קיים קשר הדוק בין דרגת הנכות שקובע המוסד לביטוח לאומי לבין הפיצויים שיקבל העובד מהמעסיק, מחברת הביטוח או ממי שגרם לתאונה. לכן אנו ממליצים לעובד שנפגע בעבודה לפנות לייעוץ משפטי עוד לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
מקורות: חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (נפתח בלשונית חדשה) · פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (נפתח בלשונית חדשה) · פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (נפתח בלשונית חדשה) · תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999 (נפתח בלשונית חדשה) · תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז-1997 (נפתח בלשונית חדשה) · חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (נפתח בלשונית חדשה) · חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (נפתח בלשונית חדשה) · ביטוח לאומי — שיעור דמי הפגיעה ליום (נפתח בלשונית חדשה)
שאלות נפוצות
האם כדאי לתבוע רק את המעסיק, בלי לפנות למוסד לביטוח לאומי?
לא. הגמלה מנוכה מהפיצויים גם כאשר העובד לא תבע אותה.
מהפיצויים שחייב המעסיק מנוכה שווי הגמלאות שניתנו לעובד או שעתידות להינתן לו. גמלה שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד רואים אותה כאילו ניתנה בשלמותה (סעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין).
לכן עובד שלא תבע את המוסד לביטוח לאומי במועד מפסיד את הגמלה, ואינו מקבל תמורתה פיצוי מהמעסיק.
המעסיק טוען שהתאונה נגרמה באשמתי. האם אני זכאי לפיצוי?
כן. אשמו של העובד אינו שולל את הגמלאות ואינו שולל את הפיצויים מהמעסיק.
הזכאות לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי אינה מותנית באשם. החריג הוא תאונה שאירעה כשהעובד נהג ברשלנות, שלא בהתאם להוראה חוקית או להוראות המעסיק, ולא גרמה למוות, לנכות או לאי־כושר לעבוד במשך עשרה ימים לפחות: תאונה כזו אינה תאונת עבודה (סעיף 82 לחוק הביטוח הלאומי).
בתביעה נגד המעסיק, בית המשפט מפחית את הפיצויים בשיעור שימצא לנכון ולצודק, בהתחשב במידת אחריותו של העובד לנזק (סעיף 68 לפקודת הנזיקין).
מה כולל תחשיב הנזק בתביעה נגד המעסיק?
תחשיב הנזק מפרט את ראשי הנזק שהעובד תובע, ובסופו מנוכות הגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי.
ראשי הנזק הממוני כדלקמן:
- הפסדי השתכרות מיום התאונה
- פגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד
- הפסד זכויות פנסיוניות
- הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפולים
- עזרת הזולת
לצדם נתבע פיצוי בגין כאב וסבל. מהסכום הכולל מנוכה שווי הגמלאות שהמוסד לביטוח לאומי שילם ושעתיד לשלם (סעיף 82 לפקודת הנזיקין).
מחשבונים בתחום
מאמרים בנושא
תביעת רשלנות כנגד מעביד במקרים של תאונת עבודה
עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי כמובן להגיש תביעה לביטוח הלאומי להכרה כנפגע עבודה ובהמשך לקביעת דרגת נכות מעבודה, ללא כל קשר לשאלה מי אשם בתאונה.
תאונת עבודה במסגרת חוק הביטוח הלאומי
תאונה או פגיעה בעבודה כפי שמוגדרת על ידי המוסד לביטוח לאומי יכולה להתקיים במספר אופנים בהתאם לכללים אשר נקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי ובהתאם לתקנות והפסיקה.
תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע ומיקרוטראומה
מחלת מקצוע הינה מחלה שנגרמת לעובד עקב עבודתו או עיסוקו בהיותו חשוף לגורמים מזיקים בסביבת עבודתו.
לעיון במידע הרשמי: ביטוח לאומי — נפגעי עבודה.
המידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי לפי נסיבות המקרה.
ייעוץ בנושא תאונות עבודה
המידע בעמוד כללי. בשיחת ייעוץ ראשונה, ללא התחייבות, נבחן את המסמכים והנסיבות שלכם.
או השאירו פרטים בטופס